תפקידו של המרפא הארגוני:
- לאבחן את הארגון – השלב בה הוא נמצא, סגנון הניהול ויעילות התהליכים הקיימים.
- לבחון את דרך עשיית התהליכים – לזהות מה מקדם את התהליך בצורה יעילה/מבריא את הארגון ומה מעקב אותו/מחלה אותו;
ניתן לזהות בארגון תבניות התנהגות ושיטות עבודה המותאמות לשלב בו הארגון נמצא. <br />
בכל שלב, עומד הארגון בפני שינויים ואתגרים ייחודיים והצלחתו כארגון להתמודד איתם ולהצליח, תלויה ביכולתו של הארגון ליישם את השינויים הנדרשים.
ביצוע השינויים הללו , איננה משימה פשוטה שכן בכל בכל שלב בהתפתחות הארגון יש שיטות שונות לשינוי (בהתאם לתכלית השלב ההתפתחותי), ושינויים משמעותיים בליבת העשייה הארגונית (הקיפוד הארגוני) צריכים להיות מיושמים החל מהנהגת הארגון (ייזום השינוי) ועד אחרון האורגנים (אנשים) המרכיבים תת הארגון.
עיקרי מתודת הריפוי הארגוני – פרופ' יצחק אדיג'ס:
לבחון את התנהגותם של ארגונים על-פני מחזור החיים, (גרף פעמון גנארי); לזהות את השלבים השונים ואת מסלול ההתפתחות של הארגון, להבין מה איפשר וגרם לארגונים להתפתח ולעבור בין שלב לשלב, ובהדרגה – להזדקן.
בהתאם לניתוח הארגון – להציע שינויים ארגוניים שיקדמו ביצועים מיטביים.
הנחות היסוד:
- הארגון חי ומתפתח כמערכת חיה (אורגן).
- כל מערכת חיה – שואפת לתכליתיות ויעילות בטווח הקצר ובטווח הארוך. ארגון מגיע למיטבו כאשר הוא כזה.
- ניהול הארגון – הוא אוסף תהליכים שנועדו לאפשר לארגון לפעול והגיע למיטבו ;
ארגון לא יכול להתנהל לבד ולהגיע למיטבו, ומנגד- ניהול לקוי בולם את הנטייה הארגונית הטבעית להתקדם אל המצב המיטבי.
ככל שנשכיל לדעת את "מדעי הרפואה הארגונית" – להבין מדוע/כיצד/מה מניע את הארגון מלהתקדם לאורך מחזור החיים,
כיצד יש להתמודד עם שינויים נורמאליים הנגרמים כתוצר לצמיחה ולהתפתחות,
ומדוע, מתי ולמה נוצרות בעיות פתולוגיות אם לא תטופלנה – יכולות להביא לסוף הארגון (כגוף חי).