אינטגרטור טוב צריך כישורים והשכלה המאפשרת לו לראות יותר מאשר פן אחד בבעיה.
"להמריא" מעל הקרקע ולראות מעבר לקו האופק – אל עבר החזון הארגוני,
תוך יישור התהליכים, והשותפים לתהליכים, ו"והתנועה" הארגונית אל עבר אותו חזון ארגוני.
תפקיד האינטגרטור – המתכלל:
מיקום ארגוני: מיקומו בארגון של האינטגרטור הוא בדרג הבכיר אך אינו נכלל ממש בתוך מדרג התפקידים, אלא מה שהוא קצת בצד.
האינטגרטור פועל לצד ההנהלה, אך עם דרגות חופש רבות יותר לעומת שילובו בתוך המדרג המקובל.
"השפה הארגונית": בארגון גדול כל בעל מקצוע מדבר בשפתו הוא, מישהו צריך לתאם לאנשי מקצוע בכל רמה מקצועית שהיא יש עולם תוכן מקצועי מאוד ייחודי, יש להם עגה משלהם והרגלי עבודה אופייניים.
היתרון הוא דווקא לצידו של האדם בעל הידע הכללי, זה אשר יש לו ידע נרחב במספר רב של תחומים. ידע וידיעה אלה מאפשרים לו לבנות תמונת פסיפס-מין פאזל שלתוכו הוא משלב קטעי מידע שונים.
תפקיד האינטגרטור – המתכלל בארגון:
האינטגרטור צריך מאפיינים ויכולת להסתכל "מחוץ למסגרת" הארגונית, מחוסר מילה מתאימה בעברית משתמש ד"ר מזר במונח האנגלי ה-. Outsider הארגוני
האינטגרטור מלווה בארגון צוותים ופרוייקטים מוגדרים הנוגעים בליבת העשייה או השינוי הנדרש בארגון, ומעבר לכך עוסק בשיפורים והתיעלות ארגונית של תהליכים.
הגדרת ותיחום תפקיד:
קשה לתחום גדרות מסביב לממלא משרה זו מאחר ואין הוא כאמור מטפל בנושאים ריורוזיים, אך כאשר ההתמקצעות היא כורח מחוייב המציאות, יש מקום ודווקא חיוני להשתמש באינטגרטורים כי רק הם אלה שמסוגלים לקשור קונספציות צרות של בעלי מקצוע שונים לכלל מארג צפוף של ידע ועם זאת חיוני ובהיר למקבלי ההחלטות. למקבלי ההחלטות אין לא את הזמן ולא את היכולת למלא פונקציה זו. גם כך הם טרודים די והותר
ליווי פרויקטים פנים ארגוניים:
לקראת פתיחת פרוייקט חדש הוא נפגש באופן פרטני עם כל הנוגעים בדבר ואשר צפויים להשתתף בישיבות, דן איתם בנושאים שהם מתכוננים להעלות,
מלבן איתם מושגים של עולם התוכן המקצועי שלהם אשר יועלו בפגישות ואיך לתרגם כך שגם שאר המשתתפים יבינו במה מדובר,
עוזר להם לנסח את אשר ירצו לומר וקובע איתם את משך הזמן בו יציגו את דבריהם.
ההכשרה "האקדמית":
בעוד אלה הלומדים את המקצועות המדויקים מעוניינים במעשיות ובתכליתיות. לכן מאמצים ראייה מתועלת מאוד עם יישור טכני/מעשי, החלטי /חד משמעי
האינטגרטור צריך לסגל את היכולת לראות מעל פני הדברים, לחבר את התהליכים לכדי תהליך יצירת ערך ארוך יותר.
אין מתכון אחיד להכשרה של אינטגרטור. מה שברור כי הכשרתו צריכה להיות מגוונת ומערבת תחומים שונים. האינטגרטוק הוא יצור סקרן מטבעו ולכן סביר להניח כי השכלתו תמשיך להתפתח כל יום מחדש, והוא לעולם לא יסתפק בהשכלה הפורמלית או הלא פורמלית שהשיג עד-כה.
לימודי הפילוסופיה יקהו אצל האינטגרטור / מתכלל את הצורך להיות חד משמעי ויישפרו את כושר החשיבה והגמישות המחשבתית. לכך יתרונות רבים.
ההתייחסות של האינטגרטור לנושאים המטופלים היא הולסיטית/מלאה ו"רכה יותר" ולא חד משמעית.
היקף הידיעה הרחב של המתכלל מחייב על כן לימודים ממושכים.
מטבעו הוא אדם בעל דגש הומניסטי חזק מאוד, אך עם זיקה למדעים המדוייקים.
זהו אדם בעל סקרנות רבה, יכולת ונכונות לעבוד ולהפעיל אנשים, בעל עין בוחנת וכושר אבחנה חד.
ביכולתו של האינטגרטור לראות יותר מאשר פן אחד בבעיה מטופלת.
יכולת זו מאפשרת לו "להמריא" מעל הקרקע ולראות מעבר לקו האופק.
יש לזכור שאין הוא מעורב בקבלת ההחלטות.
היותו מין Outsider הוא יתרון שהנהלה חכמה צריכה לדעת לנצל.
* תקציר ותוספות על מאמרו של חיים מזר – האינטגרטור. חיים מזר הוא כותב רב תחומי יוצא דופן.
עד היום פרסם 220 מאמרים בנושאים מגוונים, בהם הוא עוסק בין השאר ביעוץ וניהול ארגוני.
הוא כותב, עורך ומשכתב ספרות מקצועית טכנית ואקדמאית בתחומים "שמעבר" – אסטרונומיה, גיאולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה ,חקר התנ"ך, חקר מדע המדינה.